תפריט
ישראל מתעוררת לתופעה חדשה, שאולי לא הייתה מוכרת בעבר לרוב האנשים. אך היום היא כבר מקבלת תאוצה והכרה תודעתית, כולל הכרת המסוכנות שקיימת בה. בעבר היינו מכירים את התופעה הזאת כתופעת טבע, כלומר משהו שלא ניתן למנוע אותו ואולי אפילו אפשר ליהנות ממנו במידה מסוימת. התופעה הזאת נקראת בולענים. היא התחילה לפני תקופה מסוימת באזור ים המלח, שם למעשה נוצרו בולענים כתוצאה מסחף של מים תת קרקעיים. למעשה זה גרם להתפוררות של הביסוס של החלק התחתון של האדמה. בעקבות זאת החלק העליון של האדמה למעשה שקע, וכך נוצר למעשה בולען. מצב הזה עד לפני מספר שנים לא היה בכלל במודעות כתופעה שעלולה להתרחש במקומות אחרים. ואנשים אפילו נהנו לראות את הבולענים כשהיו הולכים לים המלח ומתפלאים עד כמה הטבע הוא אינסופי ביכולותיו להפתיע אותנו.
היום כבישים קורסים, בתים מתמוטטים, רכבים נופלים לתוך בורות. זאת מפני שרוב התשתיות של מדינת ישראל מתחילות לקבל רקבון. מערכת המים שעוברת בתוך מערכת התשתיות של הצנרת מתחילה לאט לאט לאבד את האפשרות להחזיק את המים הרבים שנמצאים בתוכה . רוב הרשויות לא ידעו לתחזק נכון את המערכת הזאת. לחדש אותה בזמן, לעשות מיפוי של השטח ולראות בדיוק איפה עוברים הצינורות וכן הלאה. אלא הסתפקו בכל פעם באיזשהו תלאי על תלאי. באיזה משהו שדומה לתיקון אבל בכלל לא שווה ערך לתיקון. משהו שנותן לאנשים הרגשה שהנה מטפלים, אבל למעשה הטיפול הוא מעין פלסטר ועם פלסטר אי אפשר לפתור בעיה של תחזוקה של מערכת שאמורה להחזיק את החומר החזק ביותר בעולם. החומר הזה יכול להפיל ערים, בניינים, כבישים, גשרים; לחומר הזה אין סוף יכולות ליצור הרס. בעולם, כולנו מכירים את הנושא של הצונאמי. ממה הצונאמי נגרם? ממים. אסור לזלזל במים.
קודם כל, אני פונה לרשויות, לגופים הגדולים, לתאגידי המים. אני מציע שיתחילו לבנות מערכת לשיקום של מערכות התשתיות של המים. אחרי 75 שנה, ובמקומות מסוימים גם יותר מזה, הגיע הזמן שמערכת השיקום של המים תתחיל לקבל התייחסות ראויה. היום יש טכנולוגיה נפלאה ואיכותית, ברמות הגבוהות ביותר, שמאפשרת לשקם מערכת בלי צורך בפתיחת הכביש או סגירתו. היום אפשר לבצע השחלה, שרוול, על ידי פצ'ים.
מתחילים קודם כל במיפוי השטח, זיהוי הצנרת. צינור שהונח לפני 50 או 60 שנה, האם יש איזשהו חומר בעולם שיכול להחזיק תקופה כזאת ארוכה מבלי שייווצר בו נזק? הראשונים שצריכים לטפל בעניין הם הרשויות, ואני מטיל את מלוא כובד האחריות עליהן. הן גובות מסים ועליהן לספק את השירות ולדאוג לתקינות המערכות, כך גם תאגידי המים. חובה עליהם להתחיל לעבוד ברצינות על נושא התחזוקה. תחזוקה אמיתית. קובעים מדרגות. רחוב כזה הוא הוותיק ביותר בשכונה, בו נטפל קודם כל, והשנה נתחזק את הרחוב הזה. בשנה הבאה נמשיך לרחוב הבא בסדר העדיפויות, ואז ותשקוט הארץ עוד חמישים שנה, הכל בסדר. עד כאן לגבי תאגידי המים והרשות.
לגבי הצרכן הפרטי, גם הצרכן הפרטי צריך להבין שהצינורות שעוברים מתחת לבית שלו מובילים מים, והמערכת, כל הצנרת, הותקנה לפני זמן רב. גם למערכת הזאת יש בלאי, וגם אותה יש לחדש, ולא צריך לחכות לקטסטרופה שתקרה חלילה. צנרת ברזל יש להחליף, בכל מצב, גם אם כרגע הצנרת בסדר גמור ולא גורמת לנזילות. כמו שבן אדם לא צריך לחכות עד שמצבו יחמיר כדי להבין שהוא צריך לעשות בדיקות רפואיות מדי פעם, כך גם לגבי הצנרת. צנרת ברזל נעשתה בשנות ה-40, אולי עד לשנות ה-70. מאז עברו לשימוש בצנרת פלסטיק. למערכת ישנה צריך לעשות חידוש. לא צריך לחכות עד שצנרת ברזל תתפוצץ ותגרום לנזק, ורק אז לקרוא למאתר וכו'. צריך עוד קודם לכן לזהות את התוואי של הצינור ולהחליף אותו בצינור פלסטיק, כמובן על ידי בעלי מקצוע מנוסים ומומחים בתחום האינסטלציה.
ובכל זאת, אם עולה חשד כלשהו שמערכת כלשהי נוזלת, חייבים מייד לטפל בזה, לא להזניח. אספר לכם בהקשר זה סיפור שאותי מאוד קומם, שנחשפתי אליו לפני מספר שנים. באחת מהקריאות נקראתי לאתר פיצוץ מים במערכת מים חיים משותפת לכמה בניינים. זה היה אחד האיתורים המורכבים, תוואי הצנרת היה מאוד ארוך ומסובך, הצנרת הובילה מים לכמה בניינים, וכמובן שאיתור כזה איננו זול כי צריך להשתמש בטכניקות רבות והדבר דורש ניסיון ומכשור רב ויקר. העלות הייתה כמה אלפי שקלים, ולעומת זאת, הדיירים שילמו כאלף ₪ בצריכת המים המשותפת שלהם כל שנה.
כלומר, איתור חד פעמי היה מאפשר לחסוך זאת. אבל, אחרי שהדיירים קיבלו ממני הצעת מחיר הם אמרו לי: 'תקשיב, מה אכפת לנו, זה לא מפריע לאף אחד. המים האלה הרי יורדים לתוך האדמה. אנחנו משלמים תוספת בסדר גודל של 1,000 ₪ בשנה. נספוג את זה'. אמרתי להם 'תראו, אתם למעלה מ-100 דיירים פה במתחם. אם כל אחד משלם 1,000 ₪, אתם משלמים קרוב ל-100,000 ₪ בשנה. אתם יודעים כמה מים זה? איזה בזבוז זה? איזה נזק יכול להיגרם לכם פה ברחוב?.
אנשים מתקשים להבין את הנקודה החשובה הזאת. הנזק איננו התשלום הנוסף, גדול או קטן. הנזק נגרם לביסוס של הבניין, של הבית, של הכביש, של הרחוב, של המדרכה שהילדים שלך והילדים של השכנים שלך עוברים שם, זה הנזק האמיתי. מלבד זאת, אנחנו משלמים על המים היום, והייתי אומר, בצדק, קצת ביוקר. קיים זלזול במשאב היקר ביותר באזור שלנו. עלינו להבין שאנחנו נמצאים באזור מאוד בעייתי מבחינת מים. אפשר לבדוק בירדן הסמוכה איזה מים הם מקבלים, מהי רמת האיכות של המים שהם מקבלים, באיזה תדירות הם מקבלים מים. אפשר לבדוק במצרים מה קורה מבחינת איכות וזמינות המים. שתיהן מאוד קרובות אלינו. אבל פה אנחנו נהנים מג'קוזי, בריכה בכל בית, מקלחת כל יום, פעמיים ביום, הכל בסדר, איפה הם ואיפה אנחנו.
אנחנו לא יודעים להעריך. אנחנו לא מבינים שהדבר עלול להיות בעוכרינו. אם פתאום נשמע שעוד בניין התמוטט, ועוד בניין קורס, ועוד כביש נוצר בו בולען, וכן הלאה, רק אז, מאוחר מדי, אנחנו נבין שיכול להיות שהבניין לידינו לא דאג לטפל בנזילה שהתרחשה אצלו במשך כמה וכמה שנים, למרות שהדבר היה ידוע.
לכן על כל אחד ואחד מאיתנו לקבל אחריות. ברגע שיש חשד לאובדן מים, לא משנה מהיכן, ממערכת מים חיים, בין אם משותפת ובין אם פרטית, מייד להתקשר למאתר על מנת שיבוא ויאתר מהו מקור התופעה וימליץ על אופן הטיפול המתבקש, ולטפל בהקדם בהתאם להנחיותיו.
לגבי צנרת ביוב, בצנרת ביוב אין איש שיכול להגיד לנו מהי כמות מערכת המים שנשפכת ממנה במקרה של כשל, והמערכת הזאת שופכת מים רבים. חשוב לדעת שאין שום גוף המסוגל לבדוק מהי כמות המים האובדת מהמערכת, אפילו לא תאגיד המים. לכן מה שאני מציע בעניין, ואני אומר את זה בשיא ההגינות והיושר, למרות שאולי יטענו שיש לי אינטרס כי אני בסופו של דבר מאתר וכן הלאה. לא, אני אומר לכם בפה מלא וחד משמעית. יש לבצע תחזוקה שוטפת של המערכת הזאת, מערכת הביוב.
יש לבצע לפחות אחת לשנה בדיקה על ידי מאתר שיבוא ויצלם את הקו החיצוני שיוצא מהבית ועד המערכת העירונית, קו שאותו אנחנו לא רואים. אם מחלחלים ממנו מים הם יחלחלו אל תוך האדמה, ולא נרגיש, ולא נדע אם המים האלה מחלחלים לאדמה. זה יכול להיות בניין של 12 קומות או 25 קומות, או בית פרטי, והמים האלה מחלחלים ומחלחלים ומחללים ולאט לאט הורסים את הביסוס של הבית ופתאום אנחנו רואים שקיעות ולא מבינים מה זה ולמה זה. ועל השקיעות האלה אנחנו נשלם הרבה יותר. אולי נצליח לשקם את זה, יכול גם להיות שלא.
לפחות אחת לשנה לקרוא למאתר נזילות שיבצע בדיקת תחזוקה, לבוא לבדוק את מערכת המים שלנו. לבדוק גם את מערכת המים החיים, גם את מערכת מי הדלוחין ומי הביוב. המאתר יצלם, יראה מה המצב, יעשה בדיקת אטימות בין חלקי הצנרת ויוודא שאין ממנה בריחה של מים. הבדיקה השנתית הזאת של המאתר תאפשר לנו לישון בשקט. אבל לא, אנשים לא מבצעים בדיקה כזאת בשגרה. רק כשקורה משהו יוצא דופן, אז רק מתקשרים… ומתי אתה יודע שקורה משהו במערכת הביוב? אם זה קו חיצוני בתוך האדמה, אתה לא תדע. רק אם התקלה תהיה בבית שלך או בבית של השכן שלך ויזלגו מים, אז תדע.
לכן אני פונה אליכם, ועדי הבתים, בעלי הבתים הפרטיים, כל מי שבאמת רוצה לשמור על איכות החיים שלו ועל הבית שלו ועל החיים שלו כפשוטם וכמובן של הקרובים אליו, חייב לבצע בדיקה לפחות פעם בשנה של כל מערכת המים על ידי מאתר נזקי מים שיש ברשותו את ההסמכות ואת הציוד הנדרש, ולקבל ממנו דוח המאתר בדיוק מהו המצב הנוכחי של המערכת. אם התגלה בה כשל, תשמח, המאתר הציל אותך. ואם אין, מצוין. חכה לשנה הבאה לבדיקה הבאה.
שיהיה לכולנו בהצלחה, שבולענים יהיו רק משהו טבעי, יפה, שנעים לראות אותו. למרות שכתושב האזור אני זוכר את ים המלח ואת כל האזורים היפים שהיו סמוכים אליו, שהיו הרבה יותר פורחים ויפים ממה שעכשיו, אבל יש כאלה שאומרים שזה שינוי לטובה, לא יודע.
שיהיה לכולנו בהצלחה.
חברת לוזון – מומחים לאיתור נזילות מים | בדק בית | שמאות | עד מומחה מטעם ביהמ"ש
